בכל דרכיך דעהו. תשפ"ב (782) בגימטריא פעמיים "בכל דרכיך דעהו". ואכן, אפשר לזהות שתי קומות-מדרגות של "בכל דרכיך דעהו". בכלל, את עניני העולם הזה אפשר לקיים באופן של "בכל מעשיך יהיו לשם שמים" - עניני החול נשארים חולין, אך הם מדרגה לקדושה שתתגלה אחר כך, מעין "הכשר מצוה". אמנם, אפשר גם לזכות ל"בכל דרכיך דעהו" - לפגוש את ה' בתוך מעשי החול עצמם. האריז"ל אומר שאת ה' פוגשים דרך המצוות שסובבות את דברי הרשות, אך הבעל שם טוב אומר שה' מופיע בעניני הרשות לכשעצמם, גם בלי המצוות. הקיום "לשם שמים" הוא בעצם מודעות עצמית מתוקנת - דאגת האדם לצרכיו שלו כדי שיוכל לעבוד את ה' בגוף בריא ונפש בריאה. "בכל דרכיך דעהו" של האריז"ל הוא מודעות אלקית - מודעות לתורה והמצוות גם בעיני החול. "בכל דרכיך דעהו" של הבעל שם טוב הוא מודעות טבעית - מפגש טבעי עם ה' בכל מקום.
מאת איתיאל גלעדי