📌איך מתגברים על החיכוכים היומיומים בחיי הזוגיות?📌

בתורה מכונה יחוד בין בני הזוג: ידיעה,
ואכן לפי החסידות פנימיות ספירת הדעת היא כח היחוד.

למושג דעת יש שתי משמעויות:

א.מודעות עצמית שמבטאת ריחוק והסתכלות מן הצד ומבליטה את המודעות העצמית הנפרדת של כל אחד מבני הזוג.

ב.ידיעת האחר – המבטאת חיבור וקשר לזולת.

שתי המשמעויות הם בעצם שתי הפנים של עץ הדעת טוב ורע: רע - פירוד האדם לעצמו, וטוב – חיבור כמו "דבק טוב"

מה שיא הדעת המתוקנת?

כשידיעת בן הזוג נהפכת לחלק מידיעת עצמי.

זה היחוד האמיתי להגיע ל"והיו לבשר אחד" ואז זוכים להגיע לעץ החיים – "ראה חיים עם אשה אשר אהבת"

אבל בדרך(הארוכה...) לשם... יש נקודות ריחוק בין בני הזוג בשל אופים השונה, ואז האתגר הוא לכלכל את הצעדים מתוך מודעות מלאה, כשכח הדעת מבחין בהבדלים בן בני הזוג, ומעורר מודעות לרגישויות הזולת וצרכיו.

הריחוק דורש מודעות בלתי טבעית משום שכל פעולה ספונטאנית טרם תיאום מוחלט פוגעת בבן הזוג שטבעו שונה.

שימוש נכון בדעת תוך הדגשת ההפרדה והשוני בין בני הזוג מגשר על המרחק ומונע חיכוכים מיותרים.

אכן ככל שהמודעות הנכונה והרגישה גורמת לקירוב הדעת ולידיעת הזולת באופן נכון מתקרבים למצב בו הדעת מיחדת את מודעות שני בני הזוג והופכת אותה לאחת.

איפה מתגלה הדעת בפועל?

הדעת על שתי משמעויותיה מתגלה בפה האדם "דעת גניז בפומא".

הפה משמש לדיבור שמגשר על הפערים והשוני, כי הרי כשיש אהבה ותיאום מוחלט אין צורך בדיבור ומספיק הסתכלות עינים אוהבת...

הדיבור לכשעצמו ממחיש את המודעות הנפרדת של הדוברים והוא עלול להתדרדר למקור של כעס וחיכוכים.

לכן נדרשת לו הארה של ממד החיבור והקשר.

הדעת מאירה בפה מודעות נכונה לדיבור שממתיקה את הדיבור, מגשרת על המרחק ומבטאת בצורה נכונה את האהבה והחסד שבלב.

ומה קורה אחרי תיקון הדיבור?

אז מתגלה בפה עצם הדעת שמתבטא בכח היחוד שבפה – בנשיקה.

בנשיקה מתוקנת מתבטלת לחלוטין המודעות הנפרדת של בני הזוג והם מגיעים לידיעה הדדית מלאה ועצמית.

הנשיקה מכונה בזהר "אתדבקות רוחא ברוחא" – זו הדבקות של השורש של החיבור בין בני הזוג.

"הידיעה" שבנשיקה היא למעלה מזרימת האהבה שבהסתכלות העינים האוהבת ולכן הנשיקה ניתנת באופן טבעי מתוך עצימת עינים.

נפגש בתובנה הבאה...