הרבה אנשים טוענים שאסור לערב רגש בפסיקה הלכתית. לעומתם יש רבים שטוענים, במיוחד בדורות האחרונים, שיש מושג של מטא-הלכה שחייבים להתחשב בו, וכוונתם לגורמים חוץ הלכתיים כמו רגשות האדם או המשפחה, כבוד עצמי, נזק כספי, נסיבות מקילות, התפתחות היסטורית וכולי. הטענה המרכזית בשיעורנו זה, בשיתוף עם בית המדרש ערבות בישראל, היא שאין דבר כזה מטא-הלכה משום שעל הפוסק להתחשב בכל פיסת מידע אפשרית. הראיה הראשונה היא מן התלמוד האומר שאסור למנות אדם אכזרי
לסנהדרין משום שהוא ימהר לחרוץ גזר דין מוות, ומשם אנו עוברים לדון בנושא איפור בשבת, מעמד החרשים בהלכה, וההתעלמות הכאובה מבעיית העגונות